כא הַקּוֹטֵעַ יַד עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים לָאָדוֹן וְהָעֶבֶד נִזּוֹן מֵהַצְדָּקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן לוֹקֵחַ

כ יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ. אֲבָל עַבְדֵי נִכְסֵי מְלוֹג, חַיָּב לְזוּנָם.   Seif 20 A

  יט הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת אֲבָל אֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים, אֲפִלּוּ קְטַנִּים, מִפָּנָי הַחֲשָׁד.   Seif 19 A woman can

כד הִגְבִּיהַּ הָעֶבֶד לָרַב לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁ, קְנָאוֹ. הִגְבִּיהַּ הָרַב לָעֶבֶד, לֹא קְנָאוֹ. Seif 24   If the slave lifts

  כג עֶבֶד כְּנַעֲנִי, בֵּין קְנָאוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּין קְנָאוֹ אַחַר שֶׁהִטְבִּילוֹ רַבּוֹ, נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ

  כב כָּל מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד, קָנָה רַבּוֹ. בֵּין שֶׁמָּצָא מְצִיאָה אוֹ נָתְנוּ לוֹ מַתָּנָה, בֵּין שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ הָאָדוֹן

  יח מֶלֶךְ עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה וְהֵבִיא שְׁבוּיִים וּמְכָרָם, וְכֵן אִם הִרְשָׁה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְנֹב מֵאֻמָּה

  יז הַקּוֹנֶה עֶבֶד עוֹבֵד כּוֹכָבִים מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹ מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְכֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁמָּכַר בָּנָיו

  טז מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד לָזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל

טו אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לִרְדוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם. Those who do not act in as they should—