יד אֵין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וְהָנֵי מִלֵּי לְמִקְנְיֵהּ גּוּפֵיהּ לִשְׁאָר דִּינֵי עֶבֶד עִבְרִי, אֲבָל הֵיכָא

  יג צָרִיךְ לְכַסוֹת עֶרְוָתוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא גָּדוֹל. One needs to cover his nakedness while saying the

יב הַמָּל אֶת הָעֲבָדִים, מְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ: אקב”ו לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים

יא מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שִׁפְחָה וַעֲדַיִן לֹא טָבְלָה לְשֵׁם עַבְדוּת, אָסוּר לְאַחֵר לְהַטְבִּילָהּ בְּלֹא רְשׁוּת הָאָדוֹן.   He who

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁכְּשֶׁלָּקַח עֶבֶד מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין הַגּוּף קָנוּי לוֹ, כְּשֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים קָנָה אוֹתוֹ עֶבֶד עַל

ט הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֵין הַגּוּף קָנוּי לוֹ עַד שֶׁיַּטְבִּילֶנּוּ לְשֵׁם עַבְדוּת. הִלְכָּךְ אִם קָדַם וְטָבַל לְשֵׁם

ח עֶבֶד שֶׁמָּלוֹ רַבּוֹ וְחָזַר לְגֵיוּתוֹ וּמְכָרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְחָזַר יִשְׂרָאֵל וּקְנָאוֹ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר וְאֵינוֹ צָרִיךְ

  ז כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד צָרִיךְ טְבִילָה אַחַר כָּךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְאֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוֹת וּלְהוֹדִיעוֹ עִקָּרֵי הַדָּת, שֶׁכְּבָר

ו עֶבֶד קָטָן אוֹ שׁוֹטֶה, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין.   A slave which is a child or

  ה אִם מָל אֶת עַבְדּוֹ וְהִטְבִּילוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְשֵׁם עַבְדוּת, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. Seif 5   If one