2016

  ב וּבַוֵּשֶׁט, מִתְּחִלַּת הַמָּקוֹם שֶׁכְּשֶׁחוֹתְכִין אוֹתוֹ מִתְכַּוֵּץ, עַד מָקוֹם שֶׁיַּשְׂעִיר וְיַתְחִיל לִהְיוֹת פְּרָצִים פְּרָצִים בַּכֶּרֶס; שָׁחַט לְמַעְלָה מִמָּקוֹם

  סימן כ – מקום השחיטה בצואר, ובו ד’ סעיפים   Chapter 1 The place of slaughter on the

  ח הָיָה שׁוֹחֵט חַיָּה אוֹ עוֹף וְדַעְתּוֹ לִשְׁחֹט עוֹד, וְשָׁכַח וְכִסָה וּבֵרַךְ, כְּשֶׁחוֹזֵר לִשְׁחֹט אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ

  ז הָיוּ לְפָנָיו הַרְבֵּה לִשְׁחֹט, וּבֵרַךְ עַל הַשְּׁחִיטָה, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לוֹ עוֹד, אִם כְּשֶׁמְּבִיאִים לוֹ הָאַחֲרוֹנוֹת יֵשׁ

  ו הַמְבָרֵךְ עַל דַּעַת לִשְׁחֹט חַיָּה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לוֹ יוֹתֵר, יְכַסֶה דַּם הָרִאשׁוֹן וִיבָרֵךְ עָלָיו, וִיבָרֵךְ

  ה אִם רוֹצֶה לִשְׁחֹט הַרְבֵּה, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בֵּין שְׁחִיטָה לִשְׁחִיטָה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַשְּׁחִיטָה; וְאִם דִּבֵּר,

  ד צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלְּדַבֵּר בֵּין בְּרָכָה לַשְּׁחִיטָה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִצָּרְכֵי הַשְּׁחִיטָה; וְאִם דִּבֵּר, צָרִיךְ לְבָרֵךְ פַּעַם אַחֶרֶת.  

  ג שְׁנַיִם שׁוֹחֲטִין שְׁנֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, יָכוֹל לְבָרֵךְ הָא’ לְהוֹצִיא חֲבֵרוֹ; וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן לָצֵאת.   Seif 3 (if

  ב שָׁחַט בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, בְּרָכָה אַחַת לְכֻלָּן.   Seif 2 If one slaughters domestic or wild animals