Articles

  ב אִסוּר ” אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ” נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת, שֶׁזֶּה בְּנָהּ וַדַּאי; וְאִם נוֹדַע וַדַּאי שֶׁזֶּה הוּא אָבִיו, אֵין

  סימן טז – דין אותו ואת בנו, ובו י”ב סעיפים Siman 16 The law regarding (the slaughtering) of

  ג אֵין סוֹמְכִין עַל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּגְדָיִים קְטַנִּים הַנִּקָּחִים מִמֶּנּוּ וְאוֹמֵר שֶׁהֵם בְּנֵי ח’ יָמִים   Seif 3

  ב בְּהֵמָה שֶיָּלְדָה, אִם יָדוּעַ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָיו, דְּהַיְנוּ ט’ חֳדָשִׁים לְגַסָה, וְה’ לְדַקָּה, מֻתָּר מִיָּד בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלָד,

  סימן טו – שלא לשחט בהמה עד יום שמיני ללידתה, Siman 15 One may not slaughter an animal

ו הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה וְחָתַךְ מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְהִנִּיחַ הַחֲתִיכוֹת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ,

ה עֻבָּר שֶׁהוֹצִיא אֵבֶר וְנֶאֱסַר הָאֵבֶר, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה הָאֵם, וְהוֹצִיאוּ הָעֻבָּר וַהֲרֵי הִיא נְקֵבָה, הֶחָלָב שֶׁלָּהּ אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ,

ד הוֹצִיא אֵבֶר א’ וְהֶחֱזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹצִיא אֵבֶר אַחֵר וְהֶחֱזִירוֹ עַד שֶׁהִשְׁלִים לְרֹב, הַמִּעוּט שֶׁלֹּא יָצָא, מֻתָּר; וְאִם חָתַךְ

ג אִם יָצָא רֹב הָעֻבָּר, הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. וְאִם יָצָא חֶצְיוֹ בְּרֹב אֵבֶר, אוֹ שֶׁיָּצָא רֻבּוֹ בְּמִעוּט אֵבֶר, הֲרֵי

ב הוֹצִיא יָדוֹ וְהֶחֱזִירָהּ פי’ קֹדֶם שְׁחִיטָה, מַה שֶּׁיָּצָא מִן הָאֵבֶר לַחוּץ, אָסוּר; אֲבָל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ בִּפְנִים, וּמְקוֹם