ג
סַכִּין שֶׁשָּׁחַט בּוֹ טְרֵפָה, אָסוּר לִשְׁחֹט בּוֹ עַד שֶׁיַּדִּיחֶנּוּ בְּצוֹנֵן אוֹ יְקַנְּחֶנּוּ בְּדָבָר קָשֶׁה; וְנוֹהֲגִין עַתָּה לְקַנְּחוֹ יָפֶה בִּשְׂעַר הַבְּהֵמָה בֵּין כָּל שְׁחִיטָה וּשְׁחִיטָה, וְשַׁפִּיר דָּמֵי; וְאִם שָׁחַט בּוֹ בְּלֹא הֲדָחָה, יָדִיחַ בֵּית הַשְּׁחִיטָה; וְאִם רָגִיל לִשְׁחֹט בּוֹ טְרֵפוֹת תָּדִיר, צָרִיךְ נְעִיצָה עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּקַרְקַע קָשָׁה.
Seif 3
A knife that slaughtered a trefa, it is forbidden to slaughter with it until it is washed with cold or it is wiped with something hard. The modern custom is to wipe the knife thoroughly on the animal’s hair between each slaughtering, and this is proper to do, and if someone slaughters without washing it, we wash off the area of the neck where the slaughter cut. If one finds that he is regularly slaughtering many trefot, we need to stick the knife in hard ground ten times.