ב
מוּמָר אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן, יִשְׂרָאֵל בּוֹדֵק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ אֲפִלּוּ יִשְׁחֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁיּוֹדְעִין בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה. וְאִם לֹא בָּדַק לוֹ סַכִּין תְּחִלָּה, אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדְּקֶנּוּ בַּסוֹף. וְאֵין לִתֵּן לוֹ לְכַתְּחִלָּה לִשְׁחֹט, אֲפִלּוּ כָּשֵׁר עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, בְּלִּי שֶׁיִּבְדֹק לוֹ כָּשֵׁר אֶת הַסַכִּין תְּחִלָּה, עַל סְמַךְ שֶׁיִּבְדְּקֶנּוּ בַּסוֹף.
If a wanton sinner who eats a nevilah* and deliberately (slaughters), if a Jew first checks the knife that he is given, only then are we allowed to eat from what he slaughtered even if he slaughters alone (only) if he knows the laws of slaughter.
However if the knife is not checked from the the beginning, it is forbidden to eat what he slaughtered until we check the knife at the end.
And if it’s not given to him in the beginning in order to slaughter, even if a trustworthy person stood over him to assist, without checking the knife from the beginning, we don’t rely that the knife was fit to slaughter.
(even if you plan to check it at the end)