ג אִם לֹא שָׁחַט הָאֵם, אֶלָּא קְרָעָהּ, וְכֵן אִם שְׁחָטָהּ וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת טְרֵפָה, אִם הָעֻבָּר בֶּן ט’

ב הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וְנִמְצֵאת כְּשֵׁרָה, וּמָצָא בָּהּ עֻבָּר בֶּן ח’ בֵּין חַי בֵּין מֵת, אוֹ בֶּן ט’ מֵת,

  סימן יג – בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה, Living creatures that do not require ritual slaughter   א

ב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם שָׁחַט בְּגּוּמָא בַּשּׁוּק, אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ עַד שֶׁיִּבְדְּקוּ אַחֲרָיו שֶׁמֶּא אֶפִּיקוֹרְס הוּא; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר

  סימן יב – שלא לשחט בתוך גומא,   One may not slaughter into a basin (in the ground)

ד הָיָה בִּסְפִינָה וְאֵין לוֹ בָּהּ מָקוֹם פָּנוּי לִשְׁחֹט, יָכוֹל לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי כֵּלִים, וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לְתוֹךְ הַמַּיִם;

  ג אֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים וּנְהָרוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, לְשַׂר שֶׁל יָם הוּא שׁוֹחֵט; וְלֹא לְתוֹךְ הַכֵּלִים, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ,

  ב הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם כִּפּוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאִלּוּ הָיָה מֵזִיד, בְּשַׁבָּת מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְלוֹקֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שְׁחִיטָתוֹ

  סימן יא – באיזה זמן שוחטין, ודין השוחט בתוך המים,   When ( at what time) can one